"ואדבר בכנות לא מתפשרת - על זה שאנחנו כולאים את עצמינו בתוך דפוסים שמצמצים את עצמינו, ועל זה שבכל מקום אני פוגש אנשים שעוסקים בלהקטין את המרחב אחד של השני, במקום להרחיב אותו, ועל זה שבכל מקום הפגיעות היא עניין להתבייש בו ולא להתחזק ממנו.
...
השנים עוברות, וככל שאני נהיה קצת מבוגר, אז אני שם לב, שברוב המקומות שאני דורך בהם, אנשים במין כלא כזה, של מוסכמות שהם לא בחרו בהם, והנחות יסוד שהם לא הניחו, והתחייבות שחתמו עליהם עוד לפני שנולדו, ובמלחמה ומרדף היסטרי למלא אחר הוראות השימוש,
כאילו, כאילו שאנחנו לא חד פעמיים פה, וכאילו אנחנו לא חייבים לקחת אחריות על הזמן הכ"כ יקר הזה שיש לנו פה.
...
הכל זה רק תירוץ - כדי להזכיר לעצמי ולאחרים, שאנחנו יכולים לבחור להיטיב עם עצמינו באופן שבו אנחנו מנהלים את מערכות היחסים שלנו. עם עצמינו, ועם מי שאיתנו פה בעולם".
אסף שנהב, מנהל הספוקנוער